3 טיפים על שינה

 טיפ מס' 1-

לגילאי 4 חודשים ומעלה, עד 120 שנה..

כשאנחנו הולכים לישון,

הגוף שלנו מכבה את כל מערכות הגוף הלא נחוצות,

כדי שאיכות השינה שלנו תהיה טובה,

ושום דבר לא יפריע לנו לישון.

בין המערכות שאמורות לכבות, נמצאת מערכת העיכול.

מערכת העיכול פעילה כמובן מיד אחרי האוכל, 

ולקראת הזמן של הארוחה הבאה.

זאת אומרת, שכדאי לנו ללכת לישון,

לאחר שמערכת העיכול סיימה את פעולתה, 

ועוד לא הגיע הזמן לארוחה הבאה.

זה הזמן בו הגוף ייכנס ביתר קלות לשינה עמוקה. 

(בזמן שינה עמוקה, קיים מנגנון המונע מתחושת הרעב לעלות.)

 

מה יקרה אם נלך לישון מיד אחרי האוכל?

מערכת העיכול תהיה בשיא פעילותה!

וכשהגוף שלנו ישאל את עצמו 

(יש מנגנון כזה)

האם אני יכול להכנס לשינה עמוקה,

האם כל המערכות הלא נחוצות לשינה כבויות?

התשובה תהיה לא.

ואז- או שנישן שינה קלילה כזו,

או שנתעורר.

כל זה נכון, גם לגבי תינוקות קטנים.

לכן- מומלץ ללכת לישון, או להשכיב את התינוק, 

בערך באמצע הזמן שבין ארוחה לארוחה.

 

טיפ מס' 2.

מה הקשר בין הפלאפון שלנו לשמש?

ואיך זה משפיע על השינה?

 

הרבה מאיתנו כבר יודעים,

שצבעים שונים,

הם בעצם קרני אור באורכים שונים

שנכנסים לעין שלנו.

כך לדוגמא,

עלה ירוק של עץ, סופג את כל הקרניים,

למעט אחת, באורך מסוים,

שכשהיא מגיעה לעין שלנו, אנחנו 'רואים' ירוק.

 

לקרני השמש הישירות יש טווח כלשהו של אורכים,

שבעצם די דומה לאור שהמסכים שלנו מפיקים.

 

ככה שמבחינת הגוף שלנו, כל עוד הוא נחשף לאור מהמסכים,

הוא חושב שעכשיו זה יום.

 

בגוף שלנו יש מנגנון שיודע לזהות את סוף היום.

כשאור השמש מתחיל לדעוך, העייפות משתלטת עלינו.

וזה הזמן המתאים לישון, לכאורה.

 

אבל מה אנחנו עושים? מדליקים אור מלאכותי.

ממשיכים להשתמש במסך..

וממשיכים בעצם להיות עירניים.

 

אז באמת לא הגיוני לעצור את החיים בשעה 4 וחצי בשעון חורף.

אבל לפני השינה, כמה שיותר זמן, עד שעתיים לפני השינה,

עדיף שנימנע מלהיחשף לאור של מסכים.

ואם יש לנו אורות צהובים בבית,

הם עדיפים בהרבה על אור לבן.

 

ככה נשפר את השינה של כל בני הבית.

ובעיקר- של התינוקותו הילדים.

 

טיפ מס' 3-

נכון כשלומדים לנהוג, אז המורה תמיד אומר - לפני צומת חייבים להאט?

למה?

כדי שלא נצטרך לבלום בבת אחת במקרה שיהיה אדום.

 

אז ככה גם אנחנו.

לפני שהולכים לישון, צריך להאט.

צריך להוריד את רמת הפעילות, כדי להכין את הגוף לשינה.

 

לרוב, אנחנו עושים את זה בלי לשים לב.

מתנהלים לאט יותר, מדברים לאט יותר.

פחות לחוצים וממהרים.

 

וכשאנחנו מגיעים לשלב השינה, הגוף כבר די רגוע.

 

לעומת זאת, אם אנחנו מגיעים לשינה אחרי פעילות מאומצת, 

ייקח לנו יותר זמן במיטה כדי להירגע ולהירדם.

(אלא אם הגוף שלנו ממש גמור מעייפות, ואז נירדם תוך שניות ממש, אבל פחות מומלץ.)

 

וככה גם תינוקות וילדים,

כדי להכין את הגוף שלהם לשינה, נוריד את האנרגיות בהדרגה.

נשים לב שהזמן שלפני השינה מורכב מפעילויות שלא דורשות הרבה מאמץ,

ולא מרגשות יתר על המידה.

עד להשכבה סופית, רגועה ונעימה.

 

שינה מתוקה!

 

חרות קלמן