תופעת שאילת היתר.

 יש תופעה שרווחת בין הורים בעיקר.

 

נקרא לה- תופעת שאילת היתר.

יותר מי שאלות.

ואני אדגים..

הוא אמור לזחול כבר? 

הוא אמור לישון 14 שעות ביממה?

זה בסדר שהיא בוהה ככה?

אולי זה התחלה של אדמת/צהבת/חזרת?

אם היא עושה ככה, זה אומר שכשהיא תגדל אז..?

למה רק התינוק שלי מתנהג ככה?

למה הוא לא זוחל עדיין?

שאלות שצפות, באופן טבעי. 

לחלקן יש מענה, לחלקן אין.

חלקן הן סתם השערות וניחושים, חלקן חששות אמיתיים.

 

ויש שתי תוצאות שכיחות לשאלות הללו.

יש את סוג A של ההורים, שמיד הולך לחקור ולבדוק.

יש את סוג B של ההורים, שמיד מעדיפים להשתיק את השאלות. כי 'הכל בסדר, הכל בסדר'.

ויש כמובן את אלה שבאמצע. תמיד יש אמצע.

 

אז איפה אתם?

תחשבו רגע..

 

אני לא חושבת שנכון יהיה להגיד – תהיו הורים מסוג A או B

כי אלה וגם אלה, הולכים לקיצוניות.

אני מציעה, לעשות חלוקה הגיונית.

שאלות שאנחנו נתקלים בהן שוב ושוב,

כנראה מצריכות יחס ומענה.

אבל שאלות שצפות בגלל התנהגות חד פעמית-

לרוב, כנראה יישכחו מכם עוד רגע, והכל בסדר.

 

בפוסט הבא נמשיך לדבר על שאלות ומה לעשות איתן.

 

בינתיים,

מאחלת הורות שמחה ובטוחה יותר

חרות קלמן