אז איך אתם עם שגרה?

 הרבה מילים מתעופפות עכשיו באוויר. חזרה לשגרה. אחרי החגים. החלטות. 

יש תחושה כזו, שהחיים מתיישבים על הכתפיים עם כל הכובד שלהם.

עכשיו זה הזמן לטפל בכל מה שדחינו. 

בכל מה שנפל בין חג לשבת לחג הבא.

החל מהגוף, תורים לרופאי עיניים שיניים אוזניים, 

דרך הביורוקרטיה שלכל אחד יש, 

עד להרגלים שהחלטנו שנאמץ בזמן שגרה.

אז הנה זה כאן.

ובטח כבר היו מספיק משפטי מוטיבציה שנתקלת בהם לאחרונה. אז אני לא אוסיף את שלי. 

 

אני באתי לספר מה זה שגרה בשביל ילד. 

ילד קטן, בן כמה שנים, לא מכיר את העולם כמו שאנחנו.

אצלנו, יש כבר נסיון של שנים, אנחנו יודעים איך שגלגל חוזר בעולם.

איך ששנה אחרי שנה הדברים די חוזרים על עצמם.

אבל ילד? לא. מבחינתו, כל שנה היא רבע או שליש מהחיים שלו.

והוא לא ממש זוכר את השנתיים הראשונות.. 

והנה סופסוף, יש לו הזדמנות לקבל את מתנת השגרה.

ומה המתנה בזה? שבוע אחרי שבוע שחוזר על עצמו.

ראשון עד שישי הם ימי חול.

שבת זה שבת. בלי להתבלבל.

הגננות תמיד מגיעות באותם ימים.

השעות הן אותן שעות. הבגדים הם אותם בגדים.

ילדים לא משתעממים משגרה. הם פורחים בה.

כשהם יודעים מה הולך לקרות, הם מרגישים ביטחון.

הם מרגישים וודאות.

הם אפילו יכולים לתכנן טיפה קדימה, למחר ומחרותיים.

אז תנו להם את המתנה הזו. ואל תנסו לגוון יותר מדי.  באמת שלא צריך. 

בנוסף עכשיו, זה הזמן שהכי טוב להטמיע בו הרגלים חדשים. בנחת, לאורך זמן.

בלי שיבוא חג באמצע וישבור לנו אותם. 

אז איזה הרגל חדש תרצו להטמיע? בכם, בבית, עם הילדים..

תכתבו לי בתגובה ואתייחס לכל אחד ואחת.

 

להורות שמחה יותר

חרות קלמן