האם לתת חיזוקים לילדים?

היום הילד שלי חזר מהגן עם מדבקה. 'עבודה טובה'.

שאלתי אותו על מה נתנו לו מדבקה, והוא אמר:

מי שאוסף מקבל מדבקה.

ואחיו הוסיף, גם אצלנו מי שאוסף מקבל מדבקה.

ולי זה קצת מפריע.

כי כבר תקופה שאני מנסה לשפר את מיומנות החיזוק שלי את הילדים.

במקום להסתפק בכל הכבוד, עבודה יפה,

לומר - עזרת לאחיך, שימחת אותו. איזה לב טוב יש לך.

ובמקום, איזה חכם אתה!

לומר: אני רואה שאתה חושב לפני שאתה עונה, 

ומשתמש במה שלמדת בשביל להצליח.

מנימת הקול שלי- ניכר שאני שמחה.

אבל המילים שאני אומרת כמעט תמיד יכילו איזשהי חוזקה של הילד, 

ויציינו מה הוא עשה.

חיזוק כזה, הוא לא רק פרס רגעי.

הוא מלמד את הילד איזה חוזקות יש בו,

במה הוא יכול להשתמש בפעם הבאה.

בניגוד ל"כל הכבוד" או מדבקת עבודה יפה,

שלא אומרות הרבה על היכולות של הילד,

אלא בעיקר על התחושה שלי כתוצאה ממה שעשה.

בנוסף לזה, כאשר אני מחלקת פרס, פיזי או מילולי,

אני באיזשהו מובן, נותנת לילד ציון.

היית טוב עכשיו, עמדת במבחן,

אז הנה, אתה מקבל.

ואני שואלת, ומה עם הפעמים שבהן הוא ייכשל במבחן?

ואם ארצה לחלק לו סוכריה או מדבקה,

סתם כי אני אוהבת אותו,

אני אמנע כי זה פרס ששמור להצלחות?

לדעתי, נכון יותר להפריד בין הפתעות קטנות ומשמחות,

כמו מדבקה ומילים טובות, 

שיכולות להינתן בלי קשר למעשה,

ולעומת זאת על מעשה טוב,

נחזק על ידי תיאור המעשה, והדגשת חוזקה של הילד.

מה דעתך על זה?

חרות קלמן