איך זה שאני עושה הכל נכון ובכל זאת הילדה לא נרדמת?

 לפני כמה חודשים פנתה אלי אמא.

אמא לשני ילדים, עם הגדול הכל הלך חלק.

ועם הקטנה, המצב היה ממש לא פשוט.

האמא יודעת שצריך לעשות טקס שינה,

היא מקפידה על השכבה בשעה הנכונה,

ובאופן כללי, עושה את מה שהיא יודעת בצורה הטובה ביותר.

אבל בכל זאת ההרדמות נוראיות.

שעות של בכי וצרחות, עד שהילדה פשוט קורסת מתוך בכי ונרדמת.

 

וזה כל כך כואב ומבאס. 

כי במשך היום הילדה מתפקדת נהדר,

ורק בקטע הזה, כל כך קשה.

ואין דבר עצוב יותר מילד שנרדם תוך כדי בכי.

 

אז שאלתי אותה כמה שאלות,

ותוך זמן קצר הבנו מה גורם לזה.

 

- האמא השכיבה את הילדה בזמן קבוע, 

אבל לא בזמן שהיא היתה עייפה במידה הנכונה.

- טקס השינה היה עמוס וארוך מדי לילדה בת שנה, 

וגרם לה להגיע לעייפות יתר.

- לא היתה הדרגתיות נכונה במעבר בין הפעילות היומיומית לשינה.

- האמא שידרה לילדה רגשות של פחד וחרדה מהרגע שבו תצטרך להשכיב אותה.

 

אז מה עשינו?

 

קודם כל, האמא למדה לזהות מתי הילדה עייפה,

על פי שפת הגוף שלה,

וכך השכיבה אותה בזמן הנכון.

דבר שני- טקס השינה התקצר והותאם ליכולות של הילדה.

הטקס כלל מעבר הדרגתי וקבוע בין הפעילות היומיומית לזמן השינה.

והכי חשוב!

האמא למדה, שהרגשות שלה משפיעים מאד על הילדה.

כשהיא הצליחה 'לשנות ראש', והפסיקה לחשוש,

גם הילדה הראתה נכונות גבוהה יותר להכנס לחדר ולשכב לישון.

 

הסיפוק של אותה האמא בשיחת הסיכום, היה מרגש מאין כמוהו.

 

וזה הרגע,

להציע גם לך לבוא לליווי.

אפשר לפנות אלי ישירות בטלפון 0504655755

חרות קלמן.

 

נ.ב. ספרי לי, איך ההרדמות אצלך? מרוצה מהמצב?